שפינוזה

#  "אם נבין שהכול משתנה,ונזכור שאנחנו רק חלק קטן משרשרת סיבות אינסופית,שלא בדיוק נתונה לשליטתנו, נוכל להפסיק להתאכזב בכל פעם שמשהו ,איזו תכלית שהמצאנו לא מצליחה או לא מתממשת.תמיד תהיה עוד הזדמנות ,יבוא שינוי,משהו יקרה ,המציאות תשתנה גם בלי שנתאמץ כל כך לשנות אותה בעצמנו"

# לפי שפינוזה : כל שיפוט המציאות שלנו שקרית.אנחנו מתבלבלים לחשוב שהעולם נוצר למעננו ושלכל דבר יש סיבה תכליתית.שיש דברים שיכולים להועיל לנו או להזיק לנו.,לענג אותנו או להסב לנו סבל,לקדם אותנו או לעכב בעדנו,אבל המציאות אינה מתנהלת כך.אין שום תכלית ושום מטרה.התכלית קיימת רק בעיני המתבונן. אנחנו מחליטים מה טוב לנו ומה רע לנו.הדבר כשלעצמו הוא לא "טוב" ולא "רע".

#  שפינוזה טוען שהסיבה להמצאת תכלית  לפעילותה של מציאות היא בורות,כולנו בורים .בגלל שאנחנו לא יודעים את הסיבות להיווצרותם של רוב הדברים בעולם,אנחנו מניחים שיש תכלית לקיומם.אחרת,למה הם קיימים?ככה עובד ההיגיון האנושי.ושפינוזה טוען שזהו היגיון שיקרי.

# לפי שפינוזה הפעילות היא הטבע הבסיסי ביותר של המציאות,ולכן היא גם הטבע של בני האדם.הפעולה של המציאות נובעת ממנה באופן הכרחי,ולכן גם בני האדם נדחפים באופן הכרחי לפעילות מתמדת.שפינוזה עוד מרחיק לכת ואומר שהפעילות האינסופית היא זאת שמביאה את המציאות לידי שלמות,ולכן הוא מזהה שלמות עם פעולה,ולא עם קבלה כנועה ופסיבית של שרשרת הסיבות ההכרחית .זאת אומרת שככל שרמת החיכוך שלנו עם החיים תהייה גבוה יותר,ככה נביא לידי ביטוי שלם יותר את המהות שלנו כבני אדם.במקום הזה טמון סוד הקיום האנושי המאושר,ככל שנשכיל לממש את טבע מהותנו הפנימי ביותר,כלומר ככל שנצליח לפעול בהתאם לטבענו,ולא נהיה מופעלים בידי כוחות אחרים,נצליח להיות שלמים יותר וגם מאושרים יותר.זו משימה כלל לא פשוטה.  

# עולמנו הוא מארג אינסופי של סיבה ותולדה ,סיבה ותולדה עד אינסוף.כל מה שקורה חייב לקרות,גם אם לא תוכנן מראש.אין מטרה ואין תכלית,לשום התרחשות בטבע,ולכן אין גם מי שמכוון את הדברים מראש אל תוצאה מתבקשת כלשהי.אין נקודת התחלה למציאות . וגם אין לה סוף. 

# שפינוזה מחלק את הקיום האנושי לשלוש דרגות הערה:

1.ההכרה השקרית – היא מנת חלקם של רוב בני האדם,שחיים ומתנהלים בעולם שלא לפי חוקי ההיגיון ,רשות מבולבלים ובלתי מםוענחים שולטים בהם.

2. הכרת האמת היא מנת חלקו של מי שמוכן להטיל ספק בתקפות הידע הכללי וטורח לחקור את עצמו ואת הסובב אותו  באמצעות חשיבה ביקורתית.

3.בדרגת החברה הנעלה ביותר חורג האדם החושב מעבר לגבולות ההיגיון והלוגיקה ומצליח לבסס בתוכו את אהבת האלוהים השכלית,שמצויה מעבר לגבולות השפה ומעבר למחשבה הלוגית.