תקציר משיעור של מיכי יוספי בנושא - איך אנחנו נראים בעיני אחרים

איך אנחנו נראים בעיני אחרים,זו הקליפה ממנה אנחנו נשתחרר ואז אנחנו יותר ויותר מתקרבים אל עצמנו.כלומר לעזוב את מה שיגידו.

אולי יעזור לנו המשפט ההכרתי הבא: "אתה לא מעניין אף אחד" – כולם טרודים בהישרדות היומיומית שלהם.אתה לא ממש מעניין אותם.

אנחנו לא חיים בוואקום וכמובן מצד אחד יש לזרום עם נמחשבה שלי אך באיזה שהוא מקום יש להתחשב גם באחרים .כאילו מנגנו איזון.

עלינו לעמוד ולכבד קודם כל את המחשבה שלנו,כך אנו מתפתחים.ברגע שיש לנו את האמירה שלנו גם שהיא לא מקובלת ע"י מקולות אחרים שמנסים לעתים אף להחלישנו.

השפעות הילד שבתוכי

הילד זה החלק שבתוכי שעדיין אין לו את הביטחון בכוחו.

הילד זה החלק שבתוכי הזקוק להזנה חיצונית.

בוגר (לפי ימימה) זה הלומד לעורר את המהות הקיימת בתוכו.יכולת לאמץ הבנות חדשות ולפעול על פיהן.בלימוד אני לומד להכיר את עצמי וזה גילוי.אני מפתח מודעות לצורה שאני מתנהל (כל החלקים שבתוכי).

 העומס זה הקול הראשוני שעולה בתוכי ואילו לפעול מהמהות זה הדבר הנכון לעשותו. לשאול מה הלימוד שיש לי מהארוע

"מידת רוחק" – אני מתרחק מעט כדי לראות את התמונה בצורה הנכונה.

כניסה לשנה הבאה (בסימן נתינה)

יש הפרדה בזמן – זמן השנה שעברה,הוא אינו זמן השנה הבאה.

יש כאן גם מחילה וגם סליחה כדי להיכנס נכון ומכוונן לשנה החדשה.

ראש השנה הוא יום בריאת האדם,

משפט של הבעל שם טוב

"כל מה שאדם עושה- לעצמו הוא עושה".

כלומר תהייה בענווה – גם מול הנדיבות והעזרה שלך לאחרים.

סיפר הבעל שם טוב:כל מה שאדם עושה ,לעצמו הוא עושה.

מלך אחד נוהג היה ללכת בין העניים כדי לפקח על דרכיהם. היה שם עני אחד שהיה חוזר ואומר: "כל מה שאדם עושה, בין טוב ובין רע – הכול עושה לעצמו."
– "ומה בדבר כל הטובות שעושה לנו המלך?" נשאל העני.
– "גם זאת עושה המלך לעצמו בלבד," השיב.
חרה למלך על שאינו מחזיק לו טובה, וציווה לעשות תרנגול מפוטם בסם המוות ונתן לעני. אמר העני: "כל מה שאדם עושה, אפילו המלך – לעצמו הוא עושה." לקח העני את התרנגול אל ביתו שבקצה העיר והצניעו.
לימים יצא המלך לצוד חיה ועוף, והיה עייף ויגע. ראה את ביתו של העני ובא אצלו. ביקש המלך מן העני שייתן לו לאכול. לקח העני את התרנגול והגישו לפני המלך. כשרצה לאכול, אמרו לו הרופאים שהיו עמו: "בדוק תחילה." בדקו ומצאו בתוך התרנגול את סם המוות.
הביאו את העני לפני המלך. אמר העני: "תרנגול זה אתה הוא ששלחת לי." אז הודה המלך ואמר: "אתה הוא שצדקת. כל מה שעושה האדם – לעצמו הוא עושה."

דייקת קצת יותר"

ימימה משתמשת במשפט "דייקת קצת יותר" שמשמעו הבנת קצת יותר והקצת הזה הוא הרבה.

יש ללכת בצעדים קטנים,שיפור קטן (ועלינו להודות על כך)....

..חשוב מאוד בזמן ההודיה או השבח יש להימנע מלהזכיר את המילה "אבל" , שש לה סגולה שלילית ולמעשה היא מבטלת את מה שעשיתי קודם .