יפן - המלצה לטיול בטוקיו

היום נצא לסיור פנורמי להכרת המטרופולין הענק של טוקיו או בשמה העתיק אדו.טוקיו מצליחה לשלב מחד בין מודרניזציה ובין המסורת מצד שני.ראשית נחצה את העיר ההומה לכוון האי המלאכותי אודאיבה שטח שנכבש מהים,נתרשם מקו הרקיע של העיר ,מאתר פסל החרות שהועתק והוענק על ידי עירית ניו יורק- כמתנת פיוס לאחר מלחמת העולם .בהמשך נצא לביקור במקדש מייג'י- מקש לזכרו של הקיסר שאיחד את יפן בשנת 1860 ופתח את המדינה להשפעות מערביות ויחד עם זאת הוא שחק את מעמד השוגונים שהיו השליטים דה פאקטו.פועל יוצא מכך – הסמוראים איבדו את מעמדם הפוליטי.

נהוג לכנות תקופה זו בשם הרסטורציה של מייג'י שמשמעותה החזרת הכוח של השלטון לקיסר.ראוי לציין שעד 1868 מרכז הכובד של המדינה היה בקיוטו.הקיסר החזיר את המשקל לאדו ושינה את שמה לטוקיו.המשמעות המילולית של השם- " "הבירה המזרחית" ( משמעות קיוטו "עיר הבירה")

המקדש בו נבקר הוא מקדש שינטו,הוא ממוקם בלב יער .לאחר הביקור במקדש נצא לביקור ברחוב הצעירים הסמוך – הארג'וקו .

יום מס 2– טוקיו ,מקדש אסאקוסה קאנון,שוק הדגים,ארמון הקיסר,מגדל המטרופולין, בערב הארג'וקו.

נבקר במקדש בודהיסטי אסאקוסה קאנון,מוקדש לבודהיסאטווה קנון.במהלך מלחמת העולם השנייה הופצץ המקדש ונהרס כליל אך נבנה ה מחדש ומסמל את הלידה מחדש של יפן. מקדש סנסו-ג'י הוא מוקד משיכה גדול בטוקיו ,הוא פופולארי במיוחד בפסטיבל השינטו הנערך במשך 3-4 ימים בסוף האביב.

שער נכניסה הנקרא "שער הרעם" הוא מבנה בודהיסטי הכולל פנס נייר מסיבי הצבוע בגווני אדום ושחור עזים המסמלים ענני סערה וברקים.

מעבר לשער נמצא רחוב החנויות ואחריו "שער האוצר" שדרכו נכנסים למתחם הפנימי.שם נמצאת פגודה בת 5 קומות.רחוב החנויות שאורכו כ 50 מטר בו נמצאים חנויות קטנות המוכרות פיצ'פקס שונים והם מהווים חלק ממסורת המכירה לצליינים.

בהמשך הגענו לשוק (הדגים) צוקיג'י שוק סיטונאי בעירוני המרכזי של טוקיו,כיום מגבילים את התיירים לאזור העוטף את השוק שגם הוא מהווה אטרקציה לתייר.

ממשיכים לכוון-הארמון הקיסרי:

הארמון ממוקם היכן שהייתה בעבר טירת אדו. מסביב לטירה פארק גדול המוקף בחפירים וקירות אבן מסיביים. טירת אדו הייתה מתוכננת להיות מקום מושב של השוגון טוקוגאווה אשר שלט ביפן עד שנת 1867 בשנת 1868, משעברה עיר הבירה לטוקיו מקיוטו הושלמה בנייתו של הארמון.
הארמון הופצץ במלחמת העולם השנייה ושוחזר לאחר מכן. בחזית הארמון רחבה גדולה והמבקרים בכניסה רואים שני גשרים המאפשרים כניסה לחצר הפנימית של הארמון.

בנייני הארמון אינם פתוחים לציבור מלבד ב-2 בינואר וב-23 בדצמבר יום הולדת הקיסר במהלך שאר השנה מוצעים ביקורים ביפנית עם חוברת באנגלית, את הסיורים יש להזמין מראש.

גני הארמון להבדיל פתוחים לציבור הרחב.,ניתן לצלם את החומה ואת הארמון מחוץ.

מקום טוב לתמונה קבוצתית.נמשיך לביקור במוזאון אדו:

מוזיאון אדו טוקיו (ביפנית: 江戸東京博物館) נוסד בשנת1993. האטרקציות העיקריות במוזיאון הן שחזור בגודל מלא של גשר ניהונבשי אשר הוביל אל תוך אדו, הלוא היא טוקיו העתיקה. (כיום ניהונבשי הוא המרכז המסחרי של רובע צ'יודהבטוקיו) ; תיאטרון נהקה מוראזה (Nakamuraza) ; מינאטורות ומודלים של טוקיו העתיקה, ומבנים מתקופת אדו, תקופת מייג'י ותקופת שווה.

המוזיאון ממוקם בשמיכות לריוגוקו קוקוגיקאן (אולם הסומו הגדול) בשכונת ריוגוקו ברובעסומידה. המבנה עוצב בידי קיונורי קיקואטאקה (אנ')^[2], אדריכל נודע ביפן. צורת המבנה המרוחקת והמוגבהת של המוזאון, שואבת השראה.

מגדל המטרופוליטן :

המבנה המודרני נמצא במערב שינג'וקו למבנה שני מגדלים ובשני המגדלים יש קומת תצפית בקומה ה-45 ממנה נשקף נוף עירוני מרהיב.. הכניסה חינם.

נפתח ב-9:30 בבוקר. המגדל הצפוני והפופולרי יותר נסגר ב-22:30 (תצפית לילה!). הדרומי נסגר ב-17:00

מגדל טוקיו

מגדל תקשורת ממנו ניתן לערוך תצפיות גובהו 332 מטרים והוא מזכיר את מגדל אייפל בפריס. המגדל נבנה ונחנך ב-1957 ובו מבקרים מעל 3 מיליון איש בשנה .

המלצות לבילויי ליילה בטוקיו:

הראג'וקונחשבת כאחת מבירות האופנה של העולם הודות לאופנת הרחוב הייחודית שלה.

רובע שינג'וקוהוא מרכז העסקים והממשל החשוב בטוקיו. בתחומו נמצאת תחנת הרכבת העמוסה ביותר בטוקיו ובעולם, תחנת שינג'וקו ובנייני ממשל רבים; בהם, בנין השלטון המטרופוליני של טוקיו המשמש כמרכז השלטון המטרופוליני של טוקיו. נכון ל-2008 נאמדה אוכלוסיית הרובע ב-312,418 נפש וצפיפות האוכלוסייה הייתה 17,140 נפש לקמ"ר. שטח הרובע הוא 18.23 קמ"ר.

בתחנת שינג`וקו, שהיא אחת מתחנות הרכבות הגדולות והמרשימות בעולם, עוברים מדי יום יותר מ- 3.5 מיליון נוסעים! בתחנה יש 36 רציפי רכבת, מרכז קניות תת קרקעי עצום מימדים, ומעברים תת קרקעיים שמחברים אותה עם 5 תחנות רכבת נוספות בקרבתה. גם מבחינת גודלה הפיזי של התחנה אין לשינג`וקו במה להתבייש – היא תחנת הרכבת השניה בגודלה בעולם, אחרי תחנת נגויה. בתחנה פועלים 13 קווי רכבת של לא פחות מחמישה מפעילים שונים: JR EAST, ODAKYU, SEIBU ו– TOKYO METRO.

האם ניסיתם פעם לנווט ולמצוא את דרככם בתוך המבוך התת קרקעי הזה? אין דרך טובה יותר מזו כדי להבין את מורכבות מערכת התחבורה הציבורית ביפן וגם לחוות את מה שחיים תושבי טוקיו מדי יום ביומו, במסעם לעבודה ובחזרה. תיירים שחוזרים מטוקיו מספרים בדרך כלל כיצד ניסו למצוא את היציאה הנכונה מהתחנה ללא הצלחה, ואחרי שסוף סוף יצאו לאור יום – מצאו את עצמם ביציאה אחרת לגמרי....................................................................

לחץ להגדלה