הספרדים מגיעים לקובה–כובשים את האי במאה ה16 והפכו את האי לבסיס ציוד עבור המשלחות למקסיקו ולפלורידה.האינדיאנים סבלו קשות מידם של הספרדים ועד אמצע המאה ה16 כמעט כולם הוכחדו.דייגו ולאסקז  - בשנת 1511 כובש את האי (בשם הספרדים) מקים את העיר הראשונה בקובה- בראקואה BARACOA ובעקבותיה קמו ערים נוספות.

בשנת 1526 הביאו הספרדים עבדים כושים מאפריקה לעבודה במכרות ובמטעים.

1514 – סנטיאגו דה קובה בירת המדינה למשך 39 שנים,1553 הספרדים מעבירים את הבירה להוואנה.

ב10 באוקטובר 1868 מכריז קרלוס מנואל דה סספדס באחוזתו ליד העיר יארה הכריז על עצמאותה של קובה וכמוכן שיחרר את העבדים שהיו ברשותו.

זאת הייתה יריית הפתיחה למלחמה עקובה מדם שנקראה מלחמת 10 השנים..

1878 הסכם המעניק זכויות לתושבי האי.

1886 ביטול העבדות בקובה.

1893 השוואת מעמדם של התושבים השחורים ללבנים בקובה.

הספרדים לא הרפו והדיכוי נמשך וב1895  אז התחדשה המהפכה (מלחמת העצמאות השניה) בהנהגת חוזה מארטי והגנרל מקסימו גומז.

חוזה מארטי– 1895 -1853  . הגיבור הלאומי של קובה.נולד בהוואנה ב 1853 לאב ספרדי ואם שמוצאה מהאיים הקנריים.בשנת 1874 סיים לימודיו בספרד-עריכת דין ופילוסופיה.הוא פעל בקרב הגולים הקובניים לגיוס תמיכה בעצמאותה של קובה ,הרבה להתבטא נגד סיפוחה של קובה לארה"ב בינואר 1895 עזב את ארה"ב שם שהה כגולה ,כדי לחדש את

המלחמה לעצמאות באי.באותה שנה במאי נפל בקרב נגד  הצבא הספרדי.

באותה העת פעל גם גיבור לאומי נוסף –אנטוניו מסאו-מולטי שלחם עד מוות במלחמת העצמאות המאה ה19.הסוס זקוף הרגליים המוצג בטיילת של הוואנה מלמד שרוכבו נהרג בקרב .(בשנת 1896) במלחמת העצמאות השניה.

מספרים שכשאימו שמעה שבנה נהרג בקרב היא קראה לבנה הצעיר  ואמרה לו "לך בני ,קובה קוראת לך"

בשנת 1899 נחתם הסכם לסיום הסיכסוך ,ספרד מוותרת על שליטתה בקובה וב 1899 עוזב המושל הספרדי האחרון אלפונסו חימנז קסטינו את האי והשלטון מועבר לממשל צבאי אמריקאי.  ההשפעה האמריקאית– היות וארצות הברית תמכה ועזרה לקובנים במלחמתם כנגד הספרדים-ניתן תוקף למעורבות האמריקנית בקובה.האמריקאים תרמו לשיפור החיים בקובה אך בו בזמן השתלטו בעלי הון אמריקנים על משאביה הכלכליים של קובה ובמיוחד על תעשיית הסוכר.השליטה המלאה של ארצות הברית במערכת הפיננסית הקובנית בחקלאות ובתעשייה גרמה לקשיים כלכליים שהחמירו בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.משנת 1936 מתחילה תקופת יציבות מסוימת.האמריקאים מבטלים סעיפים בחוקה הנוגעים לתלותה של קובה בארה"ב .הנשיא מיגל מריאנו גומז מודח על ידי הסנאט .ב1940 זוכה בטיסטה בבחירות לנשיאות הוא מפרסם חוקה חדשה הגורמת להחלשת המתיחות הפוליטית.בהמשך שוב תנודות פוליטיות וב 1944 נבחר רמון סן מרטין לנשיאות.שוב תנודות במחירי הסוכר והאינפלציה המתמשכת מנעו אפשרות של ייצוב המצב הפוליטי בקובה. ב 1952 שוב תופס בטיסטה את השלטון בתמיכת הצבא,מתעלם מן החוקה ומפזר את הקונגרס.

בבחירות אותם ביטל בטיסטה היה אמור לעמוד מולו עורך דין צעיר בשם פידל קאסטרו.קאסטרו נלחם כנגד בטיסטה וב 1953 תקפו מורדים בהנהגתו את מחנה הצבא מונקאדה שבעיר סנטיאגו,המרד דוכא באכזריות וקאסטרו נשלח לכלא לאי האורנים- isla de pinos. ב1954 שוב בחירות כשהמשחק מכור לטובת בטיסטה וב 1955 הוא נבחר ובמחווה

הוא משיב את החוקה וחונן את כל האסירים הפוליטים כולל קאסטרו ששוחרר אך הוגלה מקובה.

קאסטרו לא וויתר וחזר לקובה ממקסיקו על סיפונה של האוניה גראנומה כשאיתו 81 מורדים וביניהם אחיו ראול וצ'ה גווארה,הכוח התגלה ע"י הצבא – 70 מהמורדים נהרגו ,11 נותרו כולל קאסטרו ,הם בורחים להרי סיירה מאסטרה- קאסטרו מארגן את המורדים כנגד בטיסטה ובשיטות דומות למאו בסין הו מצליח בשנת 1959 להביס את בטיסטה שנמלט מהמדינה.

ב 1959 קאסטרונוטל את תפקיד ראש הממשלה. בשנת 1960 הלאים ממשל קאסטרו רכוש אמריקאי,וושינגטון הטילה אמברגו על סחר עם קובה. ב 1961 ניתוק יחסים.

פרשת מפרץ החזירים– ב 16 באפריל 1961 פלש כוח של גולים קובנים שאומנו וצוידו על ידי האמריקאים - למפרץ החזירים בחופה הדרומי של קובה בנסיון כושל להפיל את שלטונו של קאסטרו. היחסים עם האמריקאים מידרדרים .

משבר הטילים– בשנת 1962 מגלים האמריקאים שבקובה מותקנים מתקני שיגור של טילים מתוצרת ברית המועצות.מוגדר מצב חדש של מה שנקרא משבר הטילים והתחדדות המלחמה הקרה בין אמריקה לברית המועצות. ארצות הברית כתגובה ראשונה מטילה סגר ימי על האי. ב 28 לאוקטובר ראש ממשלת ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב מסכים לפרק את הציוד ואת כלי הנשק ולפנותם מהאי כצעד להרגעת המתיחות שבין שתי המעצמות.

ארה"ב המשיכה להחזיק בקובה בסיס של חייל הנחתים בנמל גואנטאנמו בתוקף הסכם חכירה שנחתם ב 1905 למשך 100 שנים. קובה בימיו של קאסטרו נוטה לברית המועצות- ב1972 נחתמו כמה אמנות והסכמים בתחום הסיוע הכלכלי,סחר ודחיית תשלומי חובות...  האידיליה מסתיימת בשנת 1991 עת נפילת ברית המועצות.

1965- צ'ה גווארה עוזב את קובה לטובת ה"מהפכה" בקונגו...נכשל עובר לבוליביה בזהות בדויה ,ושם נלכד נרצח ב1967 (בן 37 במותו).גופתו הועברה לקובה רק כעבור 30 שנה..

2006- השלטון בקובה עובר מידיו של קסטרו לידי אחיו ראול.

ניסים חיימוב הדרכת טיולים

0544761874

www.nissimguide.tk