סנטיגו דה קובה
תושבי סנטיאגו לעולם לא התאוששו מהמכה שספגו בעת שהספרדים החליטו להעביר את הבירה מערבה להוואנה. לסנט אגרוס (כינוי) המונים כחצי מיליון נפש יש בהחלט סיבות טובות להרגיש מקופחים לעומת בני הוואנה – ההוואנרוס (מעל שני מיליון),ולמרות שסנטיאגו הפכה לבירה הבלתי מוכתרת של האיים הקריביים.
סנטיאגו היא העיר שממנה מתחילה התרבות והמוסיקה (בין השאר כוכבי "בואנה ויסטה קלאב") מכאן פרץ המרד כנגד הספרדים כבר בשנת 1868 (מרד ראשון) ולאחר מכן שוב ב1895.עיקר המהפכה שהתחילה מהרי הסיירה מאסטר,שבהם הסתתרו פידל קאסטרו ואנשיו ומשם תקפו את מחנה מונקדה MONCADA שבסנטיגו, בקרב שהקובנים מציינים מידי שנה ב 26 ביולי כיום התחלת המהפכה.
הסיבות לרצון העז לחופש נובעת מהעובדה שבשנת 1522 התפתח במקום נושא העבדות(300 העבדים הראשונים הובאו לכאן מאפריקה) בנוסף לכאן הגיעו במאה ה 18 מהגרים צרפתים שעזבו את האיטי,הם הביאו איתם את רעיונות החופש.
ההוואנרוס הצטרפו למהפכה בעל כורחם ורק בשלב האחרון,דבר שלא הפריע להם לקחת את הבכורה ולשמור על מעמד עירם כבירה.
פתגם קובני ידוע:
"העריסה נמצאת במזרח" "אבל התינוק נמצא בהוואנה".
שלטונות המהפכה ניסו לפצות במקצת את סנטיאגו על שלא קיבלה את הבכורה כשבחרו בה "בעיר ההירואית בעת הכבוד".
כאן יש ייצוג של השורשים האמיתיים של קובה והתרבות האפרו קובנית מה שהופך עיר זו לחמה ותוססת יותר מהוואנה.לכאן הגיעו גם מהגרים רבים מהאיים הקריביים לכן נכרת כאן
למוסיקה יש מקום מכובד בסאנטיגו,המרכז הישן מהווה מקום לחגיגה מוסיקלית הכוללת ריקודי סלסה ועוד.
במידה ורוצים לאפיין את ארכיטקטורת העיר להלן המתקון: בנייה ספרדית קולוניאלית שספגה השפעות צרפתיות.
בעיר 3 כיכרות מומלצות :פארקה סספדס,,פארקה דולורס ,פלאסה דה מרטה -כיכר הווכחנים (כמו היידפארק)
כיכר החוקה, הנקראת גם כיכר ספדס או פארק ספדס (Parque Carlos Manuel deCe'spedes), - לב ליבה של העיר. היא מוקפת במבנים המהווים את מרכז הכח כמו בניין העירייה, בית המושל, הקתדרלה של העיר ועוד. הכיכר עצמה מהווה פינת חמד ומשמשת מקום מועדף לטיולי אחר הצהריים, להופעות מוזיקליות ולקונצרטים .
ממש מעל הכיכר המפורסמת ממוקם ביתו של דייגו ולאסקז (Casa de DiegoValazquez), שנחשב לבית הפרטי העתיק ביותר בקובה. המבנה העתיק הוקם במאה ה-15, הבניין בן שתי קומות, ובקומה העליונה מרפסת רחבת ידיים מנה ניתן להשקיף על הנוף. כיום משמש הבניין מוזיאון המציג את היסטוריית הריהוט בקובה, בו ניתן לראות העתקים מדויקים של ריהוט עתיק ומקורי מהמאות ה-16, ה-17 וה-18. המבנה משקף את סגנון הבנייה המורי ששלט בסנטיאגו.
למי שמגיע לסנטיאגו דה קובה בתקופה שאחרי הקרנבל הגדול הנערך מידי שנה בחודש יולי, מומלץ לבקר במוזיאון הקרנבל (Museo del Carnaval). מדובר במבנה חינני ומקסים, שבו אפשר להתרשם ממגוון פריטים ואלמנטים הקשורים למסורת הקרנבל המפוארת.
בין השאר, תמצאו כאן כלי נגינה שהגיעו היישר מהיבשת השחורה אפריקה כמו תופים וכלי הקשה, תלבושות ססגוניות, מסכות מכל הצבעים והסוגים ועוד פריטים מעניינים שמלמדים משהו על המסורת של תושבי סנטיאגו דה קובה. מדי יום, למעט ימי שישי, נערכים במקום אירועים מוזיקליים וקונצרטים. המוזיאון פתוח בימים ג'-שבת בשעות 9:00-18:00.
מדרום לכיכר סספדס נמצא רובע טיבולי (Tivoli) הנחשב לרובע הציורי והאותנטי בעיר. מדובר ברובע ססגוני שיש בו חנויות למכביר, בתי מלון, תיאטראות, בתי קפה ועוד. בשעות בין הערביים נוהגים תושבי הרובע לצאת אל מחוץ לבתים, בפיהם סיגר ובידיהם קוביות של אבני דומינו. טיילת אלאמדה מיכאלסן (Paseo dela Alameda Michaelsen) היא מקום פופולרי נוסף לטיולים נעימים באוויר הצח. ניתן להשקיף ממנה על החוף היפה וליהנות מהבריזה שעולה מהים.
נוסף על כך, נחשבת סנטיאגו דה קובה לבירתה הלא רשמית של דת הסנטריה, שהיא מעין תערובת של הנצרות עם טקסים ופולחנים שהובאו לקריביים על ידי העבדים האפריקאים. מאמיני הדת ותומכיה נוהגים מידי פעם להתייצב אצל כוהני הדת הנחשבים לבעלי סגולות ייחודיות שבכוחן לגרש חולי ורוע ו באמצעות מיני שיקויים, כשפים ולחשים.