הסטוריה של קובה
קולומבו מגיע לאי ב1492 חשב שזהו אחד מאיי יפן ותיאר אותו ביומנו" המקום היפה ביותר שראתה עין אדם". הוא קרא לאי חואנה על שם ביתו של הלך ספרד פרדיננד ה 5.אך הילידים המשיכו לקרוא לו "קובה" שמו המקורי בשפת האינדיאנים.

מאת:
ניסים חיימוב



ההסטוריה של קובה

 

קובה עד המאה ב 15

התיישבות של שבטי אינדיאנים ,טאינו.עיסוקם דייג,חקלאות,צייד.בסוף המאה ה15 הגיע מספרם של התושבים האינדיאנים בקובה ל 100 אלף.

1492 קולומבו מגיע

קולומבו מגיע לאי ב1492 חשב שזהו אחד מאיי יפן ותיאר אותו ביומנו" המקום היפה ביותר שראתה עין אדם". הוא קרא לאי חואנה על שם ביתו של הלך ספרד פרדיננד ה 5.אך הילידים המשיכו לקרוא לו "קובה" שמו המקורי בשפת האינדיאנים.

תקופת הקולוניאליזם הספרדי – חלק 1

במאה ה16 הפכו הספרדים את קובה לבסיס הציוד עבור המשלחות למקסיקו ופלורידה.

הקמת הערים החשובות:ב 1514 הוקמה סןקרסטובל דה לה הוואנה המכונה כיום הוואנה.

סנטיאגו דה קובה הוקמה בשנת  1515.

עד אמצע המאה ה 16 נכחדו הילידים (האינדיאנים) כמעט לחלוטין .בשנת 1526 החלו הספרדים לייבא עבדים מאפריקה לעבודה במכרות ובמטעים.

במהלך המאות 16-17 סבלו תושבי האי צהתקפות של שודדי ים,בשנים 1538- 1555 נבזזה ונשרפה הוואנה.

1622 – בזז הפירט האנגלי כריסטופר מינגס את סנטיאגו דה קובה.

פלישת הבריטים

1762-1763

הבריטים פולשים לקובה ומחזיקים בה כשנה בלבד.

קולוניאליזם ספרדי חלק 2 (מאה 19)

במהלך שנות השלושים של המאה ה 19 שב השלטון הספרדי והכביד ידו על קובה.

שיא העריצות בימיו של גנרל מיגל דה טאקון. מתחילה תנועת התנגדות לשלטון הספרדי.בהמשך דחו הספרדים שוב ושוב הצעות אמריקניות לקנות את האי (בסכום של 130 מיליון דולר)

  • 1868 קרלוס מנואל דה סספרד מכריז על עצמאות קובה

באחוזתו ליד העיר יארה הכריז על עצמאותה של קובה וכמוכן שיחרר את העבדים שהיו ברשותו.

זאת הייתה יירית הפתיחה למלחמה עקובה מדם .

1878 הסכם המעניק זכויות לתושבי האי.

1886 ביטול העבדות בקובה.

1893 השוואת מעמדם של התושבים השחורים ללבנים בקובה.

1895 התחדשות המהפכה הקובנית

למרות הרפורמות של הספרדים עדיין הכביד העול של הספרדים על הקובנים וה 1895 מתחדשת המהפכה הקובנית בהנהגת חוזה מרטי.

1898 וויתור ספרד על השליטה בקובה.

1902 – מוקמת באופן רשמי הרפובליקה של קובה

נחתם הסכם לסיום הסכסוך.ספרד מוותרת על השליטה בקובה.מתחילה מצד אחד דחיקת הספרדים על ידי האמריקאים ומצד שני התערבות אמריקנית בקובה: שליטה מלאהשל ארה"ב על המערכת הפיננסית הקובנית,על החקלאות,על התעשיה..

במקביל : אי שקט פוליטי .השילטון הקובני התאפיין באלימות ובחילופי שלטון תכופים.

מפקד הצבא הדיקטטור בטיסטה

בשנת 1940 עולה לשלטון אך יורד לאחר תקופה,מתחילה תקופה של תהפוכות שלטון ב1844 עולה רמון לשלטון ,ב 1948 נבחר קרלוס פריו סוקארס לנשיאות

תקופת שלטונו של בטיסטה החל מ 1852 :

מתעלם מן החוקה ומפזר את הקונגרס.(בבחירות שבוטלו עמד מולו עורך דין צעיר ושמו פידל קסרו. שהחליט לפתוח במאבק מזוין כנגד בטיסטה.ב 1953 תקף צבא המורדים בהנהגת קסטרו את המחנה הצבאי מונקאדה שבעיר סנטיגו ,המרידה דוכאה באכזריות.וקסטו נכנס לכלא .בטיסטה נהג ביד קשה ובבחירות שהיו ב 1955 הוא זוכה שוב ללא התמודדות (המתמודדים חששו לחייהם) הוא הכריז על חנינה לכל האסירים הפוליטים ואף החזיר את החוקה.(קסרו יוצא לאמריקה ומשם למקסיקו) בטיסטה יוצא עם תוכנית כלכלית לשיפור מצבה של קובה.בין השאר ייצוב מחירי הסוכר את שווקי העולם..

בינתיים קסטרו צובר כוח וב 1956 הפליגה הספינה גראנמה GRANMAממקסיקו לקובה,ועל סיפונה 81 מורדים,בינהם אחיו של קסטרו ראול והמהפכן צ'ה גווארה.התוכ ית נכשלה- עקב טעות בניווט ומזג אוויר גרוע לא התבצע הנחיתה במקום המתוכננן הקבוצה התגלתה וכ 70 לוחמי המורדים נהרגו. ועשרה נוספים נאסרו.וקסטרו ואיתו קומץ מורדים ברח להרי סיירה מאסטרה שבמזרח האי ושם ייסד את "תנועת ה26 ביולי"לזכר ההתקוממות הראשונה שהייתה ביולי 1953.בשנת 1959 השלים בטיסטה עם כשלונו ונמלט מהמדינה.ב 16 לפברואר 1959 קסטרו לוקח לידיו את הפיקוד על המדינה.(550 מאנשי בטיסטה נשפטים ומוצאים להורג)

קובה תחת שלטון קסטרו

קסטרו הנהיג רפורמה אגררית,חלוקה מחדש של הקרקעות.פגיעה קשה באינטרסים האמריקניים בתחומים רבים כגון גידול הסוכר,הלאמת רכוש אמריקני בשווי של למעלה ממיליארד דולר.וושינגטון מטיל אמברגו על הסחר עם קובה.ב 1961 ניתוק היחסים בים אמריקה לקובה.. ב אפריל 1961 פלש כוח של גולים קובנים  ביוזמת ארה"ב לקובה במפרץ החזירים (בחוף הדרומי של קובה) הניסיון נכשל 114 מהפולשים נהרגו,1200 נישבו.(שוחררו בשנת 1962 תמורת כופר של 53 מיליון דולר) היחסים בין שתי המדינות הוסיפו להתדרדר  וב 1962 גילו האמריקנים מיתקני שיגור טילים המוצבים בקובה לכוון ארה"ב (ביוזמה ובשיתוף פעולה עם ברית המועצות) בעקבות מצור ימי ופגישות דיפלומטיות הסכים חורשצ'וב לפרק את הציוד ואת כלי הנשק וכוונו לעבר ארה"ב.

בעקבות הסכם ( בתיווכה של שגרירות שוויצריה) יצאו רכבות אויר של קובנים שביקשו לעזוב את קובה ולהגר לארה"ב הברית. הרכבת הופסקה בשנת 1973 עברו בה כ 260 אלף קובנים.ארה"המשיכה להחזיק בקובה בסיס של חיל הנחתים בגואנטנמו בתוקף הסכם שנחתם ב 1903 למשך 100 שנים.

הסכמים בין ברית המועצות לקובה

מדיניותו של קסטרו הייתה כמובן פרו קומוניסטית והוא התקרב יותר ויותר לברית המועצות.בשנת 1972 נחתם הסכפ לסיוע כלכלי ודחיית תשלומי חובות של קובה.קובה הפכה לחברה ב"קומקון" ארגון לשיתוף פעולה כלכלי בין ברית המועצות וגרורותיה.

 

1980 קסרו מסיר באופן זמני את הגבלות היציאה מקובה

125 אלף פליטים הספיקו לצאת לארצות הברית בטרם נסגרו השערים.

קובה לאחר התמוטטות ברית המועצות 1990

מופסק הסיוע לקובה ו.1993כוחות הצבא הסובייטים עזבו את אדמת קובה.

 

קובה לאחר התמוטטות ברית המועצות,פזילה לכוון ארה"ב ,עליות ומורדות ביחסים שבין שתי המדינות,גם משטרו של קסטרו עובר טלטלות רבות כולל ניסיונות להפילו והוא מדכא אותן ביד קשה.