הכרות ראשונית עם הודו

 מפעם לפעם נשמע חרחור קל מפי האיש השרוע ששכב לו גוסס בקרן הרחוב.

רוכלי הירקות המשיכו להכריז על מרכולתם.

המוניות והאוטובוסים המשיכו בצפירתם.

הקבצנים המשיכו לקבצן.

הרעבים לרעוב.

והפרות –לשוטט בהנאה מלכותית.

האיש גסס בתוך כל זה כשאשתו מלווה אותו ברגעיו האחרונים.

ובכל זאת ,מה היה מבטה שנגלה באותה עת :לא כאב,בכי או עצבות.

משהו אחר ולא מוכר ,מבט המביע יותר מכל – השלמה.

השלמהמדהימה עם הגורל.

עבורי כזר שהגיע מין המערב........ הייתה זו הבעה שטרם הכרתי לפני כן.