הגבלת הזרים בהשקעות נדל"ן בסין:על פי התקנות החדשות, משקיעים זרים יוגבלו ברכישת נדל"ן - תחילה יתבקשו להוכיח תושבות קבע של לפחות שנה בסין לפני רכישת נדל"ן, ובנוסף, יצטרכו לקבל אישור ממשלתי מיוחד לביצוע רכישה של נדל"ן שלא מיועד למגורים מידיים. גורמים ממשלתיים מוסרים שצעד זה הוא חלק ממאמציהם לייצב את שוק הנדל"ן המקומי, ולייעל את ההשקעות הזורמות לסין בסקטור זה. משרדי ממשלה שונים ציינו כי מדובר "רק" בפיקוח נוסף על הזרים הנועד לצנן במעט את קצב הגידול בכלכלה הסינית, ששוברת שוב שיאים ומגיעה לשיעור צמיחה של כ- 10.2% במחצית הראשונה של השנה.
פגיעה במשקיעים הזרים כצעד משני לייצב את הכלכלה צריכה לשמש כגורם מלמד וגם מרתיע. כל החלטה ממשלתית שנועדה לחזק את הפיקוח על סקטור כזה או אחר, סביר כי עומדת מאחוריה מדיניות מגובשת, החלטה מפוקחת וברורה (במקרה זה, לא לפגוע במשקיעים המקומיים). בין אם ניתן להבין את הסיבה להחלטה להגביר את הפיקוח דווקא על המשקיעים הזרים, מתבקש כי יתכן וקבוצות משקיעים זרים ככלל, יהיו הראשונים להרגיש את כובד משקלו של מיתון כלכלי כזה או אחר שעלול להתרחש בסין.
סין מציינת חמש עשרהשנים לכינון היחסים בין שתי המדינות. לכבוד המועד ערכה שגרירות סין בישראל, סימפוזיון. בין הנוכחים באירוע היו גם המשנה לראש הממשלה, שרת החוץ, ושר התיירות.
החודש מציינת סין חמש עשרה שנים לכינון היחסים בין שתי המדינות. לכבוד המועד ערכה שגרירות סין בישראל, סימפוזיון בנושא.
למרות המתיחות הקיימת בין שתי המדינות סביב נושא הייצוא הביטחוני מישראל לסין וייצוא טכנולוגיות מעורבות, בחר באירוע שגריר סין בישראל, צ'אן יונג לונג, להישאר אופטימי. לדבריו בסיס היחסים ביננו איתן מכיון שישראל וסין משלימות זו את זו בתחומים המהותיים.
תנופת הבנייה בסין: שלוש סיבות עיקריות גרמו בעשור האחרון לתנופת הבנייה בסין ובבייג'ינג בפרט. בשנת 1998, הציג הנשיא ג'ו רונג-ג'י חבילת רפורמות בהן נכללו שורה של רפורמות גם בתחום הדיור, במטרה להמריץ את הכלכלה בסין: הממשלה עודדה את הזכאים לדיור מהמפעלים הממשלתיים ועובדי מדינה - לרכוש את דירת מגוריהם מכיסם הפרטי, או לחילופין - לשלם דמי שכירות שיקבעו על פי ערך השוק האמיתי שלהם. כניסת סין לארגון הסחר העולמי ב – 2001 היוותה עוד זריקת מרץ לענף הנדל"ן בעיר. זכייתה של בייג'ינג לארח את המשחקים האולימפיים ב – 2002 נתפס כחותמת הסופית לתנופת הבנייה ומסדר המנופים שהשתלט על העיר בשנים האחרונות.
פרויקטים ירוקים בסין:בין השנים 1996 - 2004, רמת ההשקעות בפרויקטים ירוקים בסין (EnvironmentalPollution Control) הסתכמה ב - 952 מיליארד יואן, שהם באופן יחסי כאחוז אחד מהתל"ג, בשעה שההוצאה על פרוייקטים לשימור הסביבה (Environmental Protection) הייתה 1.2 טריליון יואן, מתוך 27 טריליון יואן שבסה"כ הושקעו בפרוייקטים לבנייה ופיתוח בסין.
בשנים הקרובות מתכוונת סין לחזק את תעשיית שימור הסביבה באמצעות חקיקה וחיוב יזמים וקבלנים בסטנדרטים מחמירים יותר בכל הקשור להגנה על איכות הסביבה.
לסין למשל יש כבר כיום למעלה ממיליון שש מאות אלף מהנדסים, הרבה יותר מלכל מדינה אחרת בעולם. 33 אחוזים מהסטודנטים באוניברסיטאות בסין, לומדים מדעים והנדסה, הרבה יותר מגרמניה בה לומדים 20 אחוזים מקצועות הנדסה ומהודו בה לומדים 4 אחוזים. אז מדוע, אם כך, דו"ח חדש של חברת "מקנזי" אינו ממש ממליץ על סין כיעד אידיאלי להקמת מרכזי פיתוח עולמיים?
הדו"ח מחשב וקובע כי בסין למעשה יש רק כ - 160 אלף מהנדסים המתאימים להשתלב בעבודה בחברות הבינלאומיות. מספר זה של מהנדסים אינו גדול בהרבה מכמות המהנדסים בבריטניה למשל. הסיבות לכך לפי הדו"ח הם ההבדלים המשמעותיים ברמת ההכשרה של הסטודנט הסיני באוניברסיטאות המקומיות.
סין הולכת ומתייבשת: וזקוקה להרבה מים שאין לה. מתוך כך החליטה הממשלה הסינית להשקיע באופן דחוף בתשתיות המים במדינה. בתחילת החודש החליטה הממשלה הסינית לשחרר תקציב ראשוני של חמישה מיליארד דולר לפיתוח תשתיות ופרויקטים באזורי הספר. בישראל יש כבר מי שרואה בהתפתחויות אלו הזדמנות של זהב לצקת מחדש תוכן, מסחרי ודיפלומטי, ביחסי סין ישראל.
בתחילת החודש (יוני 2006) החליטה הממשלה הסינית לשחרר תקציב ראשוני של חמישה מיליארד דולר לפיתוח תשתיות ופרוייקטים באזורי הספר. תקציב ענק זה הוא רק חלק מההקצאות התקציביות בסך עשרות מיליארדי דולרים שהממשלה תזרים בשנים הקרובות על מנת לטפל בבעיית רזרבות המים ואיכות מי השתייה בערים הגדולות ובמחוזות.
עסקים עם הסינים?
הרבה דיו נשפך על שאלות שוליות כיצד יש להגיש לסיני כרטיס ביקור ועל השאלה: "כשהסיני אומר לא, למה הוא מתכוון?". הרצון האקדמי להבין את המשותף והשונה בין סין למערב, הפך לשאלת מפתח אצל כל יצואן תחבושות ויבואן גנרטורים בישראל. הדרך לשדה התעופה בתל אביב תמיד הייתה מלווה בשינון מנטרות דוגמת "שמור פנים"(Save Face),"בנה מערכת יחסים ואל תחפש רק את העסקה".
מנגד גם לסינים היה נוח להישען על הקונספציה שהזר כבר הגיע עימה לשדה התעופה בשנהאי, מוכן להסביר לעצמו שלא הצליח בעסקיו בסין משום שלא הקשיב מספיק בשיעורי המבוא של המכון, או שלא הרחיב את הקריאה בנושא לפי הרשימה הביבליוגרפית.
בשנות השמונים והתשעים היה מקובל לחשוב שהכל בסין תלוי ב"גוואן ס'י" (GUAN XI). מערכת קשרים זו תבטיח כל עסקה, ולכן לצורך יצירת אוירת עסקים מתאימה עם האריסטוקרטיה הסינית (הפקידות הבכירה), תרבות השיחה ונימוסי השולחן תפסו מקום מרכזי. שאלת המוצר, איכות המוצר והמחיר היו יותר שוליות.
במהלך שנות התשעים, עם שינוי המדיניות הממשלתית לפיצול מונופולים בחברות הממשלתיות, התחרותיות הופיעה בסין. תחרותיות זו לא הסתיימה אך ורק בפיצול המונופולים הגדולים בתחום התקשורת, האנרגיה, רשתות השיווק, ואפילו המסעדות, אלא גם פתחה לחלוטין את ענף היזמות והפכה את השוק הסיני לכלכלה של סחורות. כניסת סין ל - WTOנתנה מכה נוספת לפקידות הסינית שחייבת להתאים את עצמה לקריטריונים של ביטול הגנות, תמחור תחרותי, וסטנדרטים בין לאומיים אחרים.
השינוי גרם לירידה משמעותית במשקל הסגולי של הביורוקרטיה הסינית על השוק. הפירמידה לפיה חברה המבקשת לפעול בסין קודם כל צריכה קשרים, אח"כ מוצר, ובסופו של דבר מחיר טוב התהפכה. נכון שקשרים טובים אף פעם לא יזיקו, אך סין היום היא כלכלה של סחורות, והסינים קונים הכל. באם יש לך מוצר טוב ומחיר טוב, אין שום סיבה שלא תכנס לסין – ובגדול!!!.
באם לא הצלחת להכניס את המוצר באמצעות סוכן אחד, אל תתייאש, סוכן אחר יבוא מחר. בל נשכח שגם אם חשבת שהקשר שהיה לך עם אותו שותף סיני הוא יחיד במינו – אחד למיליון. חישוב מהיר יוביל אותך למסקנה כי בסין ישנם עדיין 1300 יחידים
במינם בדיוק כמותו.
התמקצעות ענפית בשוק הסיני עם אוריינטציה שיווקית, זהו הנתיב שצריך להוביל את החברות בישראל בשעה שהן שוקלות את מי להעסיק בחברתם כמנהל השיווק המקומי. בשעה שהיצרן הישראלי יבקש לעצמו להקים מערך מכירה עצמאי ועמוק בסין, הוא צריך לקחת בחשבון כי יתקשה לעשות זאת אך ורק בשפה האנגלית. ניהול יומיומי לוגיסטי, ושיווקי בפריסה רחבה יאלץ אותו ללוקליזציה.
ההכרח בלוקליזציה בהליך המכירה פותח לאותם אלה המתמחים בתחום, דוברי סינית, מרחב הולך וגדל של אפשרויות תעסוקה. אך אסור לאותם מומחים למזרח אסיה להירדם בשמירה ולהאמין כי הבנת התרבות בלבד היא עדיין ערובה להצלחה בסין. האוניברסיטה, שהפנימה למכון היצוא את ההכרח ללמוד מנהגים סינים, תצטרך בשנים הקרובות, אם תרצה, להדריך את מכון היצוא בשינויים במבנה השוק בסין, תוך שהיא נוגעת כל פעם בענף מסחרי אחר.
השוק הסיני מתקדם בקצב מסחרר שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. בשעה שנתוני היצוא מישראל לסין מלמדים על ירידה מתמדת מזה שנתיים בהיקף היצוא, ראוי שהשיח המקומי יעסוק בשאלה מדוע אנחנו לא מצליחים ומה יש לשנות.