תאור ציורי של דרך המשי

המונח 'דרך המשי'  מוביל אותנו אל השיירות האין סופיות של פילים, גמלים, סוסים ופרידות עמוסים מאוצרות הודו וסין, שכללו בדי משי ססגוניים, תכשיטים מרהיבים, בשמים, סמי מרפא, כלי-נשק וכמובן עבדים, סריסים ושפחות. הסוחרים מן המזרח ועמיתיהם מן המערב התנהלו במעברי ההרים. לא רק סוחרים אלא גם מיסיונרים, הרפתקנים ומגלי ארצות נסעו בדרכים המסוכנות בהן שלטו שודדים .

מרקו פולו (1254-1324) הגיע מוונציה למרכז אסיה. בדרכו לסין עבר את בוכרה, סמרקנד (שתיהן כיום באוזבקיסטן), סין. חצה את מדבר גובי  ובשנת 1266 הגיע לבייג'ינג בירתו החדשה של החאן הגדול, קובלאי ח'אן , שליטה של הקיסרות המונגולית האדירה .

השיירות שכללו אלפי סוסים ופרידות עברו הרים נישאים מכוסים בשלג-עד וחצו מדבריות חול – מדבר גובי והמדבריות קארה קום וקיזיל קום ומצאו מרגוע בבזארים הססגוניים בערים ההיסטוריות, שמוקמו בנאות המדבר הירוקים והמשופעים במים זכים. הערים בוכרה, סמרקנד, טשקנט וחיווה, הנמצאות כיום בתחומי אוזבקיסטן, כולן יושבות על נאות מדבר ענקיות, הממוקמות במרחבי המדבר העצומים של המדבר השחור והמדבר האדום. התאכסנו בקרוואן סאראי (אכסנייה לאדם ולבהמה), קנו שפחה צעירה או נער יפה כדי להמתיק את לילות המדבר הקרים. סיפרו על הח'ליף הרון אל ראשיד, שהעניק בתולה יפהפייה בתמורה למלון עסיסי מסמרקנד, שהגישו לו סוחרים על דרך המשי.

איגרת מן הגניזה עוסקת בשיירה נושאת משי העושה דרכה דרך חלב וצידון למצרים ועמה סוחר יהודי מקירואן ועוד כמה סוחרים מח'וראסאן (מרכז אסיה). האיגרת מדברת על שיתוף פעולה המשתרע ממרכז אסיה אל הלבנט, למצרים, לצפון אפריקה ולספרד. נתיב המסחר מאירופה עבר בימי הביניים מנהר הריין שבצרפת, דרך גרמניה, כזריה, איטול שבשפך הוולגה, הים הכספי, באפגניסטן ומשם התפצלה הדרך – פנתה מזרחה לסין או דרומה להודו. מובילי השיירות שהכירו כל אבן ודיונה נקראו בפרסית 'רֹאְה דאן' [יודע דרך] משם זה נגזר השם 'רדיאנים', או 'רֹאְה דוּר' (עוברי אורחות).

נוסעי השיירות לא רק הובילו סחורות אלא גם היו נושאי תרבות שהובילו ממזרח למערב וממערב למזרח דתות, שפות, סיפורים ופתגמים, אמנות במיטבה, מוסיקה, פילוסופיה ורפואה. תרבות למדה מחברתה והעולם הלך והתעשר. כך נדדו דתות והתחלפו זו בזו, דוגמת הבודהיזם, שנדד מהודו והגיע אל מזרח אסיה. מן העבר האחר פלש האיסלאם ותפס את מקומו. הנצרות המזרחית נדחקה ובמקומן שלט האיסלאם. דתות שונות עשו דרכן ממזרח למערב וממערב למזרח וכל דת הותירה אחריה את תרבותה, שכללה תמשיחי קיר, מיניאטורות, פסלים, ארכיטקטורה כובשת עין ולב. לב ליבה של דרך המשי, הוא מפגש מפתיע עם פסיפס רב-תרבותי, אתני ודתי. רבים מאנשי הקרוואנים (שיירות) היו יהודים שנפגשו במסעותיהם עם יהודים ומן הסתם ביקרו בבתי-כנסת ונפגשו עם ההנהגה הדתית של הקהילות. הם העבירו מצד לצד הלכות ומנהגים, העבירו נוסחי תפילה ופיוטים ועדכנו את הקהילות שבדרך. אנשי השיירות שעשו דרך בת 7,000 ק"מ מהדלתא של הנהר הצהוב ועד לאירופה במסע שארך כ-200 ימים, חשו על בשרם את להט המדבר  ואת קור השלגים שבמרומי ההרים, שבשיאם הטמפרטורה ירדו למינוס 58 מעלות. הם העבירו לעולם את סיפרום על תרבותה של מרכז אסיה ועל הארכיטקטורה הקסומה שלה, שאין דומה לה. הם עמדו נפעמים מול הכיפות, המינרטים, המדרסות והארמונות שעוצבו בקרמיקה בגוון הטורקיז, מקושטות במילים מן הקוראן בכתב קוּפִּי ובצורות גיאומטריות מסוגננות. חלפו מאות רבות של שנים והיופי הייחודי הזה של המבנים ושל הקרמיקה