האימפריה הבולגרית השנייה  הייתה ממלכה אשר התקיימה משנת 1185 ועד 1422 ^. האימפריה הגיעה לשיאה בימי הצארים, קאלויאן ו איוון אסן השני, במחצית המאה ה-13, עת הפכה למעצמה אזורית בבלקנים . בהמשך קראה תיגר על המעמד ההגמוני האזורי של האימפריה הביזאנטית. אז החלה בתהליך נסיגה הדרגתי, כתוצאה מפלישות של מונגולים, המאבקים הבלתי פוסקים מול הביזאנטים, ההונגרים ובעלי בריתם בדספוטט סרביה עד לפירוקה הסופי בידי האימפריה העות'מאנית. העות'מאנים שלטו על המדינה במשך כ-500 שנים עד למלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) שהביאה לעצמאותם המחודשת של הבולגרים.

בשנת 1018, הכניעה האימפריה הביזאנטיתאת האימפריה הבולגרית הראשונה, אשר אחזה באזור משנת 680. הבולגרים נטמעו לתוך האימפריה הביזאנטית וזכו למעמד אוטונומי מסוים, אם כי לאורך 167 שנות הכיבוש הביזאנטי היו מספר מרידות אשר דוכאו מיד. אחיזתה של האימפריה הביזאנטית בבלקנים התערערה, לאחר מספר התגוששויות מול ממלכת הונגריה ונסיכות סרביה וב-1185, ניצלו האחים איוון אסן ופטר רפיון זה ומרדו בשלטון הביזאנטי, כשפטר מכריז על עצמו כקיסר הבולגרים בשם פטר הרביעי. לאחר שנת קרבות, נאלצו הביזאנטים להכיר בישות בולגרית עצמאית,

עד לאביב של 1186הצליחו הבולגרים להשתלט על כל צפון בולגריה של ימינו, אך הקיסר הביזאנטי איסאאקוס אנגלוס השניפלש עם צבאו לממלכה, כבש חלקים ניכרים מבולגריה, אך הבולגרים נקטו בטקטיקה של לוחמת גרילהכנגד הצבא הביזאנטי המסורבל ולבסוף ב-1187, הושגה שביתת נשקזמנית. ב-1190, הובסו הביזאנטים ליד העיירה טראייבנה אשר בצפון מרכז בולגריה של ימינו, כאשר הקיסר הביזאנטי עצמו נחלץ בעור שיניו מהקרב. לאחר קרב זה המשיך הצבא הבולגרי ועד 1194עלה בידיו לכבוש את אזור מקדוניה^[4]

ב-1196נרצח איוון אסן הראשון, על ידי בן דודו איבנקושפעל כשכיר חרב של הביזאנטים וטען לכתר. הוא נאלץ להמלט על חייו כאשר צבאות הבולגרים בראשות אחיו של איוון, פטר הרביעי, נעו לעבר טרנובו. איבאנקו זכה למינוי מושל פלובדיבלימים בירת חבל רומליה המזרחית. ב-1197נרצח פטר הרביעי ולשלטון עלה אחיו הצעיר קאלויאן  בימיו, השתרעה האימפריה הבולגרית על שטח הגובל בים השחורבמזרח, דרך נהר הדנובהבצפון, רכס הרי הבלקןלכוון דרום מזרח ועד חבל מקדוניה בדרום. ב-1205, הביסו הבולגרים בקרב אדריאנופולאת כוחות הצלבניםשל האימפריה הלטינית, תחת  הנהגתו של הקיסר בולדווין הראשון, שבו אותו והשתלטו על כל חבלי תראקיהומקדוניה.

לאחר מות קאלויאן ועלייתו לשלטון של בוריל, הצליחו כוחות האימפריה הלטינית, ממלכת הונגריה ודספוטט אפירוס, לנגוס בשטחי האימפריה הבולגרית. מצב זה השתנה, עם עלייתו לשלטון של איוון אסן השניב-1218. איוון אסן כבש מחדש את השטחים בתראקיה ומקדוניה והרחיב את שליטת האימפריה הבולגרית, כשכבש את אזור אלבניהשל ימינו, סיפח אליו שטחים בדספוטט סרביה ובכלל זה בלגרדונגס בשטחי האימפריה הלטינית, תוך שהוא כובש את העיר אדריאנופול. ב-1230 הפכה דספוטט אפירוסלנסיכות וסליתשל האימפריה הבולגרית, לאחר תבוסה מוחצת בקרב ליד העיר חאסקובושל ימינו. בתקופתו של איוון אסן השני, התפתחו יחסי מסחר ענפים עם ונציהוג'נובה. החל מאמצע המאה ה-13החלו פלישות של מונגוליםלתוך גבולותיה של האימפריה, אשר התישו את כוחה והביאו לתחילת שקיעתה של האימפריה הבולגרית.ב-1242פשטו המונגולים על בולגריה וצבאה ניגף בפניהם. כדי להבטיח את המשך שרידותם, נאלצו הבולגרים להפוך לוסלים ולהעלות מיסים למונגולים. העוצמה בה היכו המונגולים את הבולגרים, החלישה מאד את אחיזתם באימפריה . בתחילת המאה ה-14איבדו המונגולים את אחיזתם בשטחי אירופה והאימפריה הבולגרית, הצליחה לייצב את גבולותיה באזורים הדומים לשטחי בולגריהשל ימינו.אבל אז התחילו ירושה - האימפריה פוצלה לשניים, עניין שהחליש עוד יותר את כוחה. כך, נפלה האימפריה כ"פרי בשל", לחיקה של האימפריה העות'מאנית. ב-1362כבשו צבאותיו של הסולטאןמוראט הראשוןאת פלובדיב, ב-1382את סארדיקהוב-1393נפלה הבירה טרנובו, לידי באיזיט הראשוןלאחר שלושה חודשי מצור. במשך 3 שנים המשיכו העות'מאנים בכיבושיהם עד שב-1396נפלה הממלכה. אך המשיכה לתפקד כצארות וואסלית עד 1422. תמה ישות בולגרית עצמאית שנמשכה כ-450 שנים.

.