מתאבדי המחתרת הטמילית
תופעת ההתאבדות במודע, (מתאבדי המחתרת הטמילית) טקטיקת ההתאבדות זלגה אל עבר ארגוני טרור חילוניים כדוגמת המחתרת הטמילית,. את יעילותה של שיטה זו היטיב לבטא מנהיג הטמילים Velupilai Prabarakhanאשר הודה כי התרשם מיעילות השיטה בלבנון, והחליט לאמץ אותה במלחמתו כנגד הממשל בסרי-לנקה.: נתון חשוב- כשליש מפיגועי ההתאבדות של הטמילים בוצע ע"י נשים. (יחידת "הנמרים השחורים")

מאת:



תופעת ההתאבדות במודע, (מתאבדי המחתרת הטמילית)

טקטיקת ההתאבדות  זלגה אל עבר ארגוני טרור חילוניים

 כדוגמת המחתרת הטמילית,. את יעילותה של שיטה זו היטיב לבטא מנהיג הטמילים Velupilai Prabarakhanאשר הודה כי התרשם מיעילות השיטה בלבנון, והחליט לאמץ אותה במלחמתו כנגד הממשל בסרי-לנקה.:  נתון חשוב- כשליש מפיגועי ההתאבדות של הטמילים בוצע ע"י נשים. (יחידת "הנמרים השחורים")
כך, אנו רואים מגמת זליגה של טקטיקות התאבדות מארגונים בעלי אוריינטציה דתית פונדמנטליסטית, אל עבר ארגוני טרור בעלי אידיאולוגיה חילונית.


החיבור שבין התאבדות ואיסלם הינו נושא לדיון בפני עצמו, זאת בעיקר סביב פרשנות המושג "ג'יהאד", אך גם בשל העובדה כי הקוראן בפרט והאיסלם בכלל אוסרים על פעולת התאבדות (בערבית: "עמאליית אל אינתחרייה"), אולם ההיתר ניתן ע"י כהני דת אשר העניקו הכשר הלכתי זאת ע"י הפיכת פעולת ההתאבדות עצמה, לפעולת הקרבה עצמית (בערבית:"איסתישהאד") ובכך למעשה ישנה הקבלה לדת היהודית, האוסרת התאבדות אך מחייבת הקרבה עצמית בסיטואציות מסויימות. כך, ההיתר ההלכתי לביצוע פעולת הקרבה עצמית כחלק מפרשנות רחבה של המונח "ג'יהאד" העניק את הלגיטימציה ההלכתית לביצוע פעולות ההקרבה הנעשות ע"י ארגוני טרור איסלמיים.
מעבר לאלמנט האמונה הדתית בתמורה המוענקת למבצע פעולת ההקרבה אשר זוכה עם מותו למעמד "שהיד",

 לפעולת ההתאבדות יש כמה יתרונות: היתרון הבולט ביתר הוא פוטנציאל ההרס הישיר (מספר הנרצחים, הפצועים והנזק לרכוש), אך גם נזק פסיכולוגי: הצלחת מפגע לבצע פעולת התאבדות באזור הומה אדם או באוטובוס עמוס נוסעים או חיילים יוצר אפקט מתמשך:  זריעת פחד בכל שכבות האוכלוסיה המסומנת כמטרה  

אשר לתועלת הכלכלית,הרי שמשפחת המתאבד זוכה לא רק ליוקרה בקרב קבוצות מסוימות באוכלוסייה, אלא גם לתמיכה כלכלית אם בעבר ניתן היה לאפיין או לשרטט פרופיל של מחבל מתאבד פוטנציאלי (רמה סוציו-אקונומית נמוכה, היעדר השכלה, הבטחה לתמיכה כלכלית למשפחה), הרי שבשנים האחרונות אנו עדים לזליגת טקטיקת ההתאבדות במודע לשכבות סוציו-אקונומיות בינוניות ומעלה זאת לצד הימצאותם של בעלי השכלה אקדמאית. ועוד: אם בעבר המאפיין העיקרי של פעולת ההתאבדות היה העובדה כי היא בוצעה ע"י גבר, הרי שבשנים האחרונות יותר ויותר נשים מצטרפות למעגל המבקשים לבצע פעולת הקרבה.
אם ההיבט החברתי-סוציאלי- השכלתי אינו חד משמעי ואינו אבסולוטי בכל הקשור לפרופיל המחבל המתאבד, הרי שאלמנט הנקמה, שהוא תוצר רצון לנקום מות קרוב משפחה, פציעתו של בן משפחה או השפלה של בן משפחה או של המפגע עצמו .
אשר לפיגועי התאבדות של נשים: כפי שצויין, לא קיים למעשה פרופיל מתאבד/ת מובהק. נשים נשואות ואמהות לילדים לצד רווקות, משכילות לצד נעדרות השכלה, צעירות ובוגרות נוטלות חלק בפעולת טרור.