סיפורם של גנשה וסקאנדה  (קטרגמה)

 הקדמה-

 הכירו את הנפשות (האלים) הלוקחות חלק בסיפור המיתולוגי המרתק:

סקאנדה– ( KATARAGAMAׂ) הוא אל המלחמה במיתולוגיה ההינדית. בנו של שיווה מפרווטי,במדינת טאמיל נאדו שבהודו, וכן בסרי לנקה הוא אחד האלים הנחשבים ביותר, מוצג כאל בעל שישה פרצופים.לידו תמיד יופיע הטווס עזר כנגדו. בקיץ (בחודש יולי או אוגוסט) מתקיים בעיר קולומבו שבסרי לנקה פסטיבל הוול (vel) שבו גוררים מרכבה מהודרת של סקאנדה ממקדש אחד למקדש אחר, בתהלוכה הכוללת הרבה מוזיקה (בעיקר הלמות תופים) וריקודים.

גנשהמצטייר במיתולוגיה בדמות אדם מבוסם (בעל כרס) ובעל ראש של פיל , ולידו עכברוש עזר כנגדו. בעל שנהב אחד בלבד שבא לסמל את אחדות הבריאה. יש לו ארבעה ידיים, האחת אוחזת במקל או גרזן, השנייה בחבל, והשלישית בקערת ממתקים. היד הרביעית פרוסה לפנים ועל פי האמונה הוא משתמש בה כדי להעניק ברכה והגנה למאמיניו.

שיווה – האל ההורס לפי ההינדו ,מהווהמקור לפוריות (שיווה לינגם) . שיווה הוא האל השלישי במשולש ההינדי:ברהמה האל הבורא את העולם,ווישנו האל המשמר את העולם ואילו שיווה ההורס את העולם ולמעשה מכיל את שלושת האלים משום שלפי האמונה ההינדית סוף הוא גם התחלה של דבר חדש.שיווה היה בעל ניגודים מצד אחד היה סגפן שיצא להסתגפויותיו ליער ומצד שני אהב לרקוד. לידו כתמיכה מופיע תמיד השור נאנדי

פארוותי – אישתו של שיווה המבטאת טוב ועדיבות, אך מופיע גם בהתגלמויות שונות: קאלי-המגלמת זעם ולוחמה (בדרך כלל עטורה בשרשרת גולגלות).                        דורגה המבטאת אכזריות ,מופיע בדרך כלל רכובה על נמר ויש לה זרועות רבות כדי לילחם בכוחות השטניים.

וכעת לסיפור המיתולוגי

שיווה ופארוותי היו חשוכי ילדים ,שיווה כדרכו יצא ליער לעוד מעגל של "התחברות עם הטבע" והסתגפות ואילו פארוותי טיילה לה בין עצי היער להנאתה ,לפתע הבחינה בחבורת ילדים 7 במספר ששיחקו להם אי שם במעבה היער פארוותי הבינה שזאת מתנת האלים ואחלה רצה לקראתם בהגיע היא הקיפה את שבעת הנערים אך הנער גנשה חמק מידיה,בעודה כורכת זרועותיה סביב הנערים היא פלטה לחלל האויר צעקת שימחה:"או ילדי" ולא ילדיי ואז כערף עין הפכו הנערים לדמות אחת בעלת שישה ראשים ו 12 זרועות שם הנער סקאנדה– ( KATARAGAMAׂ). פארוותי הובילה את הנער לבייתה ולימים התלכדו בני המשפחה ואף גנשה חזר והתלכד לאחיו שהתגלמו בדמותו של סקאנדה.     פעם אחת שיווה ופארוותי ביקשו מגנשה ואחיו סקאנדה לעשות תחרות ביניהם ולראות מי יוכל להקיף את העולם שלוש פעמים ראשון. המנצח יקבל פרי מנגו מאוד מיוחד וחלק מחוכמתו הרבה של שיווה האב. סקאנדה מיהר לעשות זאת ויצא למסעו רכוב על גבי הטווס שלו ,אך משחזר התפלא למצוא את אחיו במקום לפניו. גנשה טען כי בשבילו הוריו הם כל העולם והוא פשוט הקיפם שלוש פעמים רכוב של עכברו. הוא ניצח במירוץ.

סקאנדהנעלב והחליט לברוח מביתם של שיווה ופארוותי הוא ברח מדרום הודו לסרי לנקה למקום הנקרא קטארגמה KATARAGAMA. גנשה יצא לחפשו ולאחר שנים של  חיפושים מצאו בקטארגמה.

מסתבר שבזמן זה התאהב סקאנדה באחת מנערות המקום אך לא ידע כיצד לשבות את ליבה,ישבו וחשבו ואז צץ בראשו של גנשה רעיון: היה ידוע שהנערה הייתה יורדת לנער בכל יום לרחוץ בנהר לגנשה היה שיקוי מיוחד שבעת שתייתו ניתן להפוך את האדם לכל דמות שיחפוץ,שתיה נוספת מהשיקוי תחזירו לדמותו המקורית. וכך תיכנן גנשה להפוך לפיל מאיים לצאת לקראת הנערה וזו במנוסתה תיפול לזרועותיו של סקאנדה.וכך היה גנשה לגם מהשיקוי והפך לפיל  ואת השאריתהפקיד בידיו של אחיו.לכשהגיע הנערה לנער הגיח לפתע גנשה בדמות הפיל החדשה שלו ,הנערה במנוסתה נפלה לזרועותיו של סקאנדה והתעלפה.באותו הרגע החליט סקאנדה לשפוך ממי השיקוי על פניה וזו התעוררה וחיבקה אותו על שעזר לה להימלט מאימת הפיל הרודף.

לעת ערב הגיח גנשה לעברו של סקאנדה ודרש ממנו את קנקן השיקוי כדי להחזירו לדמותו המקורית,אך הסתבר שנותרו טיפות אחדות בלבד (משום שאת רוב השיקוי שפך סקאנדה על פני הנערה) את הטיפות הבודדות שנותרו שפך גנשה על גופו אך לא נותרו מספיק מים כדי להחזיר לו את פניו המקוריים. ןמאז לגנשה נשאר ראש הפיל.

סיפור נוסף הקשור בניב החסר של גנשה: ערב אחד רכב גנשה על כלי התחבורה שלו שהוא עכברוש, השניים נתקלו בנחש למראהו קפץ העכברוש בבעתה והפיל מעליו את האל. מעוצמת הנפילה על הקרקע נפתחה כרסו הגדולה של גנשה וכל הקרביים יצאו החוצה. הוא אסף אותם חזרה ולקח את הנחש וקשרו כדי להחזיקם בבטן. צ'אנדרה - הירח שראה את כל התקרית פרץ בצחוק אדיר וגנשה שנעלב קשות תפס את אחד מניבי הפיל שלו והשליך אותו עליו בחוזקה. בכך הוא קילל אותו שבמקום לזרוח באור מלא מעתה יהיה בתמורה נצחית, מריק לשלם וחוזר חלילה.       

.